פסק-דין בתיק תע"א 5141-09

1.         עניינה של תביעה זו היא תביעת התובעת, רופאה - מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית (הגיל הרך), לתשלום תוספת 42% לשכרה.

2.         הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב וויתרו על שמיעת ראיות.

            אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.         הנתבעת הינה אגודה רשומה המספקת רופאים לעבודה במוסדות רפואיים של המדינה.

ב.         התובעת החלה לעבוד באגודה בשנת 2002, במרכז הירושלמי לבריאות הנפש, כרופאה בכירה.

ג.          במסגרת שכרה, שולמה לתובעת תוספת 42% שכונתה בתלוש השכר "תוספת חלופית".

ד.         בחודש מרץ 2005 מונתה התובעת לתפקיד מנהלת היחידה לגיל הרך בבית החולים.

ה.         ממועד זה קיבלה תוספת שכר בשיעור 14 כוננויות ו- 11 ימי ערך. במועד זה הופסק תשלום תוספת 42%.

ו.          התובעת פנתה לאגודה בדרישה להשבת תוספת 42%, לראשונה, ביום 6/8/07 (סעיף 26 לכתב התביעה).

ז.          התובעת הפסיקה עבודתה באגודה ביום 31/3/09 וממועד זה ואילך הפכה להיות עובדת מדינה.

ח.         במסגרת עבודתה כעובדת מדינה, התובעת מקבלת תוספת בשיעור 14 כוננויות ו- 11 ימי ערך, ואינה מקבלת תוספת 42%.

ט.         עוד מוסכם על הצדדים כי כל מנהלי המרפאות עובדי מדינה, לא מקבלים שכר הכולל 14 כוננויות ו- 11 ימי ערך ובנוסף תוספת 42%.

3.         לצורך בחינת זכאות התובעת לתוספת 42% בנוסף על תוספת בגין 14 כוננויות ו- 11 ימי ערך, יש לבחון את המערך ההסכמי החל על הצדדים ובכלל זאת המקור ההסכמי לשתי התוספות.

4.         תחילה יובהר כי על התובעת, שהועסקה כעובדת האגודה ולא  כעובדת מדינה (במועדים הרלבנטיים לתביעה), חלות ההוראות החלות על עובדי מדינה, מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו - 1996 (כאמור בסעיף 45 לסיכומי המדינה).

            מטעם זה אין לנו צורך לדון בשאלה האם יש לראות בתובעת כעובדת מדינה. הובהר שהתובעת היתה, עד 31/3/09, עובדת האגודה וכי זכויותיה מושוות לזכויות רופאים עובדי מדינה.

5.         הסכם 76

ביום 29/11/76 נחתם זיכרון דברים בין הממשלה לבין הר"י (להלן הסכם 76).

סעיף 5 להסכם דן ברופאי מרפאות וקובע:

"דרגותיהם של רופאי מרפאות לסוגיהם יהיו כאמור בנספח לזכרון דברים זה המסומן "ב" ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו".